<h1>ספר החינוך מצוה קצ"א</h1>
<h2>דף נג.</h2>
שלא לגלות ערות אשת אב ואף על פי שאינה אמו, שנאמר [ויקרא י"ח] ערות אשת אביך לא תגלה. משרשי המצוה מה שכתבנו בעניין הקרובות. ועוד יש לנו לומר כי הטעם בזה לפי שיהיה בדבר קלון אצל אביו, וכבר כתבנו במצות כיבוד אב התועלת הנמצא לנו בכבוד האבות. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [סנהדרין נ"ג ע"א] שאשת אביו אסורה מן התורה בין מן האירוסין, פירוש מן הקידושין, בין מן הנישואין, בין בחיי אביו ואפילו גירשה, בין אחרי מותו. וכן מה שאסרו לגדר איסור זה אשת אבי אביו, כלומר אשת זקינו ואף על פי שאינה זקינתו, וכן אסרו גם כן אשת אבי זקנו, וכן אשת אבי אמו זקנו, וכן עד מעלה מעלה אפילו עד יעקב. ואסרו גם כן לגדר איסור זה אשת אבי אמו בלבד, והטעם לפי שעיקר איסור זה הוא מצד אבות דהיינו אשת אב, על כן החמירו זכרונם לברכה יותר בצד האבות, ואמרו שיהא אסור למעלה עד לעולם, ובצד האם לא גזרו אלא באשת אבי אמו לבד, והוא כעין החלוק שכתבנו למעלה באיסור האם. ויתר פרטיה הם במקומות שנכתוב למטה בסוף הסדר, וזאת מן העריות שנצטוו עליה כל בני העולם בכלל, אבל יש חלוק בין ישראל לשאר האומות, שבשאר האומות אין נקראת אשת אביו אלא על ידי בעילה, ובישראל אפילו בקידושין, וכן בענין השניות, שאין איסור שניות באומות כמו שאמרנו. ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. ועובר עליה ושכב את אשת אביו במזיד חייב כרת, ובעדים ובהתראה נסקל, בשוגג חייב להביא חטאת קבועה בזמן הבית. ואם שכב עם אחת מן השניות לוקה מכת מרדות.
